התנ"ך במהירות האור…כמעט

השותפים שלי לדרך

לוגו אוקלי

logo high5

Pandazzz
Suunto white

התנ"ך במהירות האור… כמעט​

לפני שנה הייתי בין המשתתפים במקצה ה 15 ק"מ של מרתון התנ"ך, שאורגנה על ידי מרתון ישראל. זו היתה חוויה מדהימה ללא ספק. לא בכל יום יוצא למרביתנו לרוץ מעבר לתחום הקו הירוק. מעבר לנוף הבתולי והפראי, גם האירוע היה מאד מושקע ומאורגן למופת.

לכן, גם השנה החלטתי שלא לוותר על השתתפותי אם כי הפעם בחרתי במקצה ה 21 ק"מ, למרות שלדאבוני הייתי פחות מוכן פיזית, בתקופה זו של השנה. לקחתי את ההימור…מה כבר יש לי להפסיד?

למעשה, מקצה של ה 21 ק"מ היה יותר קשה לא רק בגלל תוספת המרחק והגובה מצטבר, אלא גם בגלל עומס החום שהיה יחסית גבוה בזמן הזינוק. לצערי, אני מתפקד פחות טוב בימים חמים.

המקצה החל באריאל והסתיים בשילה הקדומה באותה מסורת של שנה שעברה. המסלול המרהיב שעבר בנוף פראי כלל שיפועים מתונים אך ארוכים מאד. ברור שמי שמגיע למרוץ התנך הולך לעבוד קשה מאד. פארק הירקון זה לא כאן…

אחרי תקופה ארוכה שלא התחריתי במרחק כה ארוך היה ברור לי שלא הולך להיות לי קל.

הטקטיקה שלי היתה לעבוד בקצב 85% לכל היותר ולשמור את הכוחות לעליות. כבר מההתחלה הגוף שלי הקרין מעט עייפות, אך קיוויתי שאצליח לשחרר אותו תוך מספר קילומטרים ואז להעלות את הקצב.

לא התפתיתי להצמד למובילים מוטי מזרחי ותומר שחר היה ברור שהם הרבה יותר מהירים. פשוט אפשרתי לגוף לתת את מה שהוא יכול בתקווה לשאוף לפודיום הכללי.

גם בירידות פתחתי צעדים אך דאגתי שלא לפתח מהירות רבה מדיי. מצב שגורם לגוף לבזבז אנרגיה קריטית להמשך התחרות.

המרוץ שלי לא התנהל עם הרבה דרמה, למען האמת וטוב שכך. די מההתחלה התמקמתי במקום החמישי, כשלמעשה המאבק היה דווקא יותר אישי מול החום והעליות.

לעיתים היו לי רגעים של משבר קטן בעליות, כשסיומם לא היה נראה באופק. כנראה שהעודף הקל במשקל נתן את אותותיו. אל דאגה, עד לתחרות הבא זה כבר לא יהיה. הבטחתי לעצמי לחזור למשטר התזונה.

מרתון התנך השניבקילומטרים האחרונים התחלתי להרגיש תשישות ובחרתי שלא לנסות להגביר ואף מעט להוריד את הקצב כל עוד לא היה נראה באופק רץ נוסף. מוטב היה לבסס את מיקומי ולא לסכן אותו ואף לשמור את הכוחות למרוץ הבא שאמור להתקיים בעוד שבוע.

איך לסכם את המרוץ? חוויה בהחלט מוצלחת. האירועים של חברת מרתון ישראל מאד מושקעים ויחודיים בענף התחרויות. ללא ספק זו התחושה שהיתה גם במרתון התנ"ך. ההשקעה נמצאת גם בפרטים "הקטנים" לכאורה, גביעים למנצחים, שפע הכיבוד בסיום האירוע, להקת הנגנים על בימת המנצחים, ארגון ההסעות הלוך ושוב לטובת הרצים ועוד.

ארגון המרוץ היה מאד מקצועי ומופתי. סימון המסלול היה ברור ומדויק, סגירת הכבישים היתה הרמטית, דבר שאפשר לי לבחור בכל עת את הקו הנכון לסיבובים. מדי פעם ניצבו חיילים בצידי הדרכים ודאגו לשלומנו. חלוקת המים נעשתה בצורה מאד מוצלחת לכל אורך המסלול עם בקבוקים, הכי נוח הכי יעיל.

גם ברמה האישית, לא התאכזבתי מהביצועים שלי היום. ידעתי שאני לא בשיא הכושר ובסה"כ הייתי מרוצה מהתוצאה שלי. הרגשתי שמרוץ התנ"ך נתן לי משב רוח רענן בחזרה לשגרה ואין ספק שזו היתה בחירה נכונה ומהנה.

שלכם ספידי.